העלמה והמוות (רביעיית מיתרים של שוברט) – ניתוח המודולציות העיקריות

העלמה והמוות היא רביעיית מיתרים של המלחין בן התקופה הרומנטית פרנץ שוברט.

שוברט כתב את הרביעייה ב1826.

הוא נדפסה ופורסמה רק אחרי מותו, ב1831.

היא נקראת כך בעיקר בגלל הפרק השני שלה המבוסס על שיר בשם זה שחיבר המלחין ב1817.

אבל הקשר לכותרת המדאיגה איננו רק בשל פרק זה.

רביעיית המיתרים העלמה והמוות כולה שקועה באווירה קודרת וסוערת, בכל ארבעת פרקיה.

בסרטון אני נכנס לעומק לתוך המודולציות העיקריות בחלק התצוגה של הפרק הראשון, האלגרו.

שכן פרק זה, כנהוג באותה תקופה, בנוי במבנה המושלם של צורת הסונטה הקלאסית.

ממילא יש לו שלושה חלקים עיקריים:

תצוגה, פיתוח ומחזר.

התצוגה מציגה שני נושאים מנוגדים עיקריים בשניסולמות שונים. מה שאומר שחייבת להיות שם – מודולציה.

אמנם אין שם רק מודולציה אחת, כפי שהיה נהוג בתקופה הקודמת.

בתצוגה אנו רואים מודולציות רבות שמטלטלות אותנו לתוך האווירה הסיוטית, אך גם נוגעת ללב.

יחד עם זאת, שוברט השכיל להכניס את כל חוסר היציבות הזו לתוך מבנה שמחזיק את את הסערה מבלי להתפרק.

איך הוא עושה את זה?

איך הוא גם יוצר חוסר יציבות וגם שוצר על מבנה?

על כך אני עונה בסרטון.

להבנת השיעור אתם צריכים ידע בהרמוניה בסיסית לפחות, ומומלץ להיות כבר אחרי הקורס תיאוריה פרקטית – מתקדמים כאן באתר.

אז אם אתם רוצים ללמוד טכניקות בניתוח יצירות, או אתם סתם משוגעים על שוברט – זה השיעור בשבילכם.

אם אתם רוצים לצלול יותר לעומק לפן ההיסטורי של התפתחות הסגנונות אתם מוזמנים למסע מוסיקלי בזמן כאן באתר (לא חלק מהמינוי)