בסרטון כאן אני שוב נוגע בנושא הכאוב של אנהרמוניה.

אנהרמוניה זו התופעה שלכל צליל יש לפחות שני שמות.

למשל דו דיאז ורה במול.

זה בדיוק אותו הקליד על הפסנתר.

והדבר הזה מעצבן הרבה אנשים שבאים ללמוד מוסיקה.

הם לרוב לא מבינים למה זה חשוב לדייק.

מה זה חשוב, ומה אכפת לי איך קוראים לצליל, כל אני יודע איפה "ללחוץ"…

אז בסרטון שלפניכם אני מביא דוגמה מאלפת לזה שחייבים להקפיד על ה אנהרמוניה, על האיות הנכון של כל תו – אחרת ממש מאבדים את הצפון.

למשל מה קורה אם אני קורא ללה במול סול דיאז או ההפך – למרות שעל הפסנתר זה אותו צליל בדיוק.

גם אם לא נכנס לעולם הנגינה בכלי קשת, שם לעתים יש ממש הבדל אקוסטי בין שתי החלופות האנהרמוניות, יש משמעות בניתוח המוזיקלי לאיית נכון.

עבור סולם לה מינור סול# הוא חלק מהסולם ההרמוני (תופעה נפוצה ביותר).

לה במול במסגרת לה מינור לעומת זאת, הוא – פחות או יותר – ג'יבריש.

ומה הוא עושה כאן בכלל???

כל ענייני האיות והתיווי, וגם התהליכים המוזיקליים שאני מדבר עליהם כאן בדרך אגב, כגון "הרמוניה דומיננטית" או טוניקה, או אקורדים מרובעים ואפילו מחומשים, נידונים לעומק בקורסים שלנו באתר "להקשיב ולדעת", בפרט בסדנאות לתיאוריה פרקטית השלב הבסיסי , ומתקדמים (כרגע – שיעור ראשון חינם בשתי הסדנאות!!!) אז לחצו על הקישורים!

פיתוח שמיעה הוא אחד המקצועות החשובים בכל העניין של תיאוריה.

ובקורסים של תיאוריה פרקטית אני שם דגש מיוחד על פיתוח שמיעה.

כי לפי התפיסה שלי יש כאן שני ענינים: האחד – להבין את "הסיסטמה" היטב בשכל, איך הסולמות בנויים ומקושרים אחד לשני, ואיך מסנכרנים את כל זה עם האקורדים וכו'.

הדבר השני הוא לחבר את כל זה עם החושים – וכאן נכנס פיתוח שמיעה:

להכיר משמיעה את כל התופעות שנלמדו בשכל.

וכשנוצר החיבור הזה – הגבול הוא השמים. כאן פריצת הדרך, והיציאה "מהתקִיעוּת".

והבסיס להכל במוסיקה – זה כמובן המרווח.

זה הבסיס למנגינה (מרווחי מלודי), ולאקורדים (מרווח הרמוני).

לכן זיהוי מרווחים זה אחד האתגרים הראשונים בלימוד תיאוריה מוזיקלית.

באדיבות יואלי דיקמן מרדיו קול ברמה, אני מדבר כאן על חשיבות העניין של זיהוי מרווחים, ומדגים.

צפו בסרטון…

אם מעניין אתכם לפתח את השמיעה – לזהות מרוחים, אקורדים ומהלכים הרמוניים, יש באתר שלל אפשרויות.

את הבסיס לפיתוח שמיעה וכלהתיאוריה הבסיסית תקבלו בקורס תיאוריה פרקטית – השלב הבסיסי, בו 9 סרטונים מפורטים וארוכים, ותרגילים בצדם.

אם מעניין אתכם ספציפית הנושא של זיהוי מהלכים משמיעה, הוצאת אקורדים כמעט ללא צורך בנגינה על כלי, הכנתי עבורכם סדרת סרטונים מיוחדת לעניין פיתוח שמיעה.

ללמוד תזמור "על רגל אחת" נשמע הזוי.

אבל צפיה בשלבי העשיה ממש "בשטח" מאפשרת לדלג על שלבים לפעמים, ולימוד דרך חיקוי הוא הדרך האורגנית ביותר של לימוד.

אחרי הכל, כך ילד לומד המון דברים – כולל לדבר…

כמובן שיש דברים שצריך ללמוד גם בצורה מסודרת, כגון הרמוניה והולכת קולות, אבל בסרטון הזה אני משתדל לשתף אתכם בשיקולים מאחרי החלטותי בעיבוד, וזה יכול להבהיר למאזין הנבון – מה חסר לו, ובמה הוא צריך להשתלם.

אבל מה שבאמת מאפשר את כל העניין הוא השימוש בתוכנת תיווי.

ובאמת אנשים שפעם לא היה להם סיכוי להגיע להלחנה ותזמור, יכולים היום בעזרת המחשב להגיע לתוצאות יפות – וללמוד את המקצוע כמו כולם.

בין תלמידי ותלמידותיי היו כאלה שבוודאי היו עוזבים את כל העניין.

כי מי היום מסוגל לנגן פרטיטרורות בקריאה מן הדף, אלא אם הוא פסנתרן מנוסה ותיאורטיקן?

אבל היום – לא עוד.

המחשב מסנכרן ומשמיע בו במקום את כל הפרטיטורה, ומאפשר לערוך שינויים על המקום.

הוא מאפשר לשמוע כמה קולות בבת אחת, ובדרגות שונות של הדמיה – משמיע חיקוי של הכלים עצמם.

נכון, יש גם חסרונות ואף סכנות בשימוש במחשב.

ואני מדבר על שמיעה פנימית ופיתוח הדמיון המוסיקלי.

לכן אני ממליץ, להתחיל ללא המחשב, או לפחות ללא השימוש בכפתור play כדי קודם כל לדמיין בראש – עד כמה שניתן. רק אחר כך להשתמש באפשרות ההשמעה.

אבל בעיניי היתרונות של שימוש במחשב רבים על החסרונות של השימוש בו.

כמו שאתם בוודאי כבר יודעים אני מרבה להשתמש, לפחות לצורכי הוראה, בתוכנה חינמית באינטרנט שנקראת Noteflight.com.

למרות שאת הפרטיטורות "האמיתיות" שלי אני עורך על התוכנה היוקרתית Finale, אני מכריח באיומים את כל תלמידיי ליצור חשבון בנוטפלייט ולהתקשקש עם התוכנה. אפשר ללמוד המון רק מתוך ניסוי וטעיה עם התוכנה.

אז גם בסרטון כאן לפניכם איך אני משתמש בתוכנה הזו ומראה –

איך הגעתי לתזמור הזה….

אם צפיתם בסרטון, מן הסתם לא נכנסתי כמעט לחשבונות ההרמוניים שעומדים מאחורי הקטע הזה שהמצאתי, ואולי חלק מהדברים שאמרתי לא נהירים לכם, בתחום התיאוריה. אם כן, אתם מוזמנים לכסות את כל הידע הבסיסי בתיאוריה (לפחות מה שלי נראה הכרחי) בקורסים לתיאוריה פרקטית בשתי רמותיו – בסיסית ומתקדמת.