טנשנים, או מלשון tension=מתח או מלשון extension=הרחבה, הם אותן תוספות למגדל הטרצות שמשתמשים בו בהרמוניית ג’אז, לאחר שהבסיס הפך ממשולש למרובע.
אז חוץ מה7 הדיפולט, נוספו לנו ה9, ה11 וה13.
כי בג’אז הבסיס אינו משלושה צלילים כבמוסיקה קלאסית או רובו של הפופ, כי אם מארבעה צלילים.
מה שאנו קוראים אקורד 7.
וברגע שהגיע ה7, למה לא להמשיך…?
אז הטנשנים, הצלילים הנוספים הללו, מוסיפים נופך ג’אזי להרמוניות, ובאמת גם מתח.
למעשה הם גם אחראים לאותה תופעה ג’אזית, ש”אקורד הופך לסולם” וההפך.
כי כשנוספו לארבעת צלילי הספט-אקורד עוד 3 צלילים שונים, ישנם עכשיו – בהכרח – שבעה שונים.
ושבעה צלילים שונים זה – בהכרח – סולם מלא!
אז כל צליל שננגן בסולם הנכון על רקע אותו אקורד, יחשב לנו “בתוך האקורד”.
מה שפותח אפשרויות הזויות לאלתור מלודי , כמעט ללא בקרה.
ולכן זה כ”כ מתאים לג’אז, שמשלב אלתור מלודי חופשי בתוך מסגרת הרמונית.
אלא שכל זה בתיאוריה.
ועכשיו נשאלת השאלה איך אמורים לזהות את זה משמיעה.
את התיאוריה המפורטת לכל זה אני מציג בפניכם בפוסט חינמי כאן באתר.
אבל יצרתי סרטון נוסף והוא הסרטון שלפניכם לתרגל את העניין בפועל.
אם כל זה בכל זאת עדיין “סינית” בשבילכם, אבל אתם רוצים להבין, אתם מוזמנים לתיאוריה פרקטית – מתקדמים כאן באתר!
בקורס זה, אחרי שיש כבר את הידע הבסיסי בהרמוניה, אנו מרחיבים את היריעה:
חריגות מהסולם, אקורדים מורכבים, ואכן – הטנשנים האלה שהם הבסיס להרמוניית הג’אז.
מומלץ לעשות מינוי וכך לקבל גישה לקורסים רבים ומגוונים כולל שתי הרמות של “תיאוריה פרקטית”.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.