איך לזהות טנשנים (ג'אז) משמיעה – טיפ

טנשנים, או מלשון tension=מתח או מלשון extension=הרחבה, הם אותן תוספות למגדל הטרצות שמשתמשים בו בהרמוניית ג'אז, לאחר שהבסיס הפך ממשולש למרובע.

אז חוץ מה7 הדיפולט, נוספו לנו ה9, ה11 וה13.

כי בג'אז הבסיס אינו משלושה צלילים כבמוסיקה קלאסית או רובו של הפופ, כי אם מארבעה צלילים.

מה שאנו קוראים אקורד 7.

וברגע שהגיע ה7, למה לא להמשיך…?

אז הטנשנים, הצלילים הנוספים הללו, מוסיפים נופך ג'אזי להרמוניות, ובאמת גם מתח.

למעשה הם גם אחראים לאותה תופעה ג'אזית, ש"אקורד הופך לסולם" וההפך.

כי כשנוספו לארבעת צלילי הספט-אקורד עוד 3 צלילים שונים, ישנם עכשיו – בהכרח – שבעה שונים.

ושבעה צלילים שונים זה – בהכרח – סולם מלא!

אז כל צליל שננגן בסולם הנכון על רקע אותו אקורד, יחשב לנו "בתוך האקורד".

מה שפותח אפשרויות הזויות לאלתור מלודי , כמעט ללא בקרה.

ולכן זה כ"כ מתאים לג'אז, שמשלב אלתור מלודי חופשי בתוך מסגרת הרמונית.

אלא שכל זה בתיאוריה.

ועכשיו נשאלת השאלה איך אמורים לזהות את זה משמיעה.

אז זו ההדרכה שלפניכם.

איך מזהים טנשנים משמיעה!

אם כל זה "סינית" בשבילכם, אבל אתם רוצים להבין, אתם מוזמנים לתיאוריה פרקטית – מתקדמים כאן באתר!

בקורס זה, אחרי שיש כבר את הידע הבסיסי בהרמוניה, אנו מרחיבים את היריעה:

חריגות מהסולם, אקורדים מורכבים, ואכן – הטנשנים האלה שהם הבסיס ךהרמוניית הג'אז.

מומלץ לעשות מינוי.

הדפסת תווים – סקירה היסטורית (איך הכל התחיל)

מעניין לראות איך עניין הדפסת תווים לא חיכה הרבה אחרי המצאת הדפוס בכלל.

תחילת תקופת הרנסנס באירופה ("התחיה מחדש") התבשרה בכמה גילויים:

גילוי אמריקה, שינויים בכל התפיסה האומנותית, והארכיטקטורה.

מוסיקה חדשה עם סאונד הרבה יותר ידידותי ונגיש מאשר ימי הביניים שבאו לפני כן…

וביניהם, ואחד החשובים שבהם, היה – הדפוס.

מעט אחרי שגוטנברג יצא עם "תנ"ך גוטנברג" המפורסם שלו, באיטליה מדפיס בשם פטרוצ'י כבר המציא מכונת דפוס – לתווים.

כמו שתראו בסרטון, זו הייתה מהפכה, וספרי תווים התחילו לצאת לאור בכמויות מכובדות.

עד אז – כל כתיבת התווים היתה בכתב יד.

אלא שהשיטה של פטרוצ'י הייתה עדיין יקרה יחסית.

כעת היה היה תורו של ממציא אחר – אטניין הצרפתי לייעל את השיטה.

כיום הדפסת תווים נראית עניין של מה בכך, כשלכל אחד על המחשב הבייתי יש אפשרות לתוכנות תיווי שלא רק כותבות, אלא גם – מנגנות.

תוכנות כמו פינאלה, סיבליוס, או מיוזסקור ונוטפלייט החינמיות, ממש עושות את הכל הרבה יותר פשוט.

יש לנו כאן באתר כמה הדרכות על שימוש בתוכנות תווים.

אבל לפני שנקפוץ להדרכות בתוכנות אלה, צפו בסרטון, לקצת היסטוריה…

האם הדרגה הששית בסולם היא טוניקה?

הדרגה הששית בסולם המז'ורי או המינורי משמשת כתחליף טוניקה.

האם היא באמת טוניקה? או שמא סובדומיננטה?

האמת שיש בזה כמה שיטות, ואני כאן מביא את הגישה שלי, ומסביר אותה.

הסימפוזיון כאן במסגרת מפגש זום בלעדי לחברי מועדון "להקשיב ולדעת".

אתם מוזמנים להצטרף, במיוחד אם מה שראיתם כאן מעניין אתכם אבל אתם לא מבינים מה לכל הרוחות…🤗

להצטרפות: https://bit.ly/3aM6vSK

שלכם,
ערן

החיים הם כמו מוסיקה – פרק א' (אלף כבאים)

מה הקשר בין אלף כבאים של להקת דודה למשמעות החיים.

אז האמת שהשיר המשעשע הזה, כשמתבוננים עליו קצת מקרוב, רואים שהוא לא כזה
מצחיק – ובטח לא רדוד
.

לא מילולית ולא מוסיקלית.

אבל הפעם לא באתי לנתח כל פן ביצירה המוצלחת הזו באופן שיטתי.

כי יש נקודה אחת מסוימת שאני רוצה להראות לכם, והיא קשורה לאיזה
"אסימון" שנפל לי זמן לא רב לפני פרסום הפוסט הזה
.

אתם יודעים איך זה – פתאום נופל לראש איזה רעיון, המוח מתחיל לרוץ ונולד
דבר חדש בעולם
.

זה מה שקרה לי לפני כמה ימים, והתוצאה הייתה רעיון לסדרה חדשה של סרטונים. 

הנושא הוא: איך ניתן ללמוד על החיים ממוסיקה וחוקיה.

כי אני מאמין שלמוסיקה יש כח לא רק לבדר אותנו ולהעביר את הזמן. היא מסוגלת לתת לנו זווית חדשה על החיים, ואף – לתקן אותנו.

את הדבר הזה אני מדגים בסרטון הראשון דרך ניתוח מהלך הרמוני בשיר "אלף
כבאים" של להקת "דודה" (דני סנדרסון)
!!

יתכן לחלקכם שהניתוח הוא ברמה קצת גבוה – אבל אל חשש. נראה לי שאת הפואינטה  – תבינו, גם אם לא הבנתם כל חלק בעיון המוסיקלי.

וחוץ מזה – אתם יודעים שיש כאן פתרונות לצמאי תיאוריה מוזיקלית…

אז – אלף כבאים ומשמעות החיים…

נשמע מוזר?

יש רק פתרון אחד:

צפו בסרטון!

נשמח ממש לשמוע מכם בתגובות כאן מה חשבתם ומה זה עורר אצלכם.

וכמובן שיתופים יתקבלו בברכת תודה!

 

אנהרמוניה – למה חשוב לקרוא לצליל בשמו

בסרטון כאן אני שוב נוגע בנושא הכאוב של אנהרמוניה.

אנהרמוניה זו התופעה שלכל צליל יש לפחות שני שמות.

למשל דו דיאז ורה במול.

זה בדיוק אותו הקליד על הפסנתר.

והדבר הזה מעצבן הרבה אנשים שבאים ללמוד מוסיקה.

הם לרוב לא מבינים למה זה חשוב לדייק.

מה זה חשוב, ומה אכפת לי איך קוראים לצליל, כל אני יודע איפה "ללחוץ"…

אז בסרטון שלפניכם אני מביא דוגמה מאלפת לזה שחייבים להקפיד על ה אנהרמוניה, על האיות הנכון של כל תו – אחרת ממש מאבדים את הצפון.

למשל מה קורה אם אני קורא ללה במול סול דיאז או ההפך – למרות שעל הפסנתר זה אותו צליל בדיוק.

גם אם לא נכנס לעולם הנגינה בכלי קשת, שם לעתים יש ממש הבדל אקוסטי בין שתי החלופות האנהרמוניות, יש משמעות בניתוח המוזיקלי לאיית נכון.

עבור סולם לה מינור סול# הוא חלק מהסולם ההרמוני (תופעה נפוצה ביותר).

לה במול במסגרת לה מינור לעומת זאת, הוא – פחות או יותר – ג'יבריש.

ומה הוא עושה כאן בכלל???

כל ענייני האיות והתיווי, וגם התהליכים המוזיקליים שאני מדבר עליהם כאן בדרך אגב, כגון "הרמוניה דומיננטית" או טוניקה, או אקורדים מרובעים ואפילו מחומשים, נידונים לעומק בקורסים שלנו באתר "להקשיב ולדעת", בפרט בסדנאות לתיאוריה פרקטית השלב הבסיסי , ומתקדמים (כרגע – שיעור ראשון חינם בשתי הסדנאות!!!) אז לחצו על הקישורים!

תזמור לרביעיית מיתרים בכמה שלבים פשוטים?

ללמוד תזמור "על רגל אחת" נשמע הזוי.

אבל צפיה בשלבי העשיה ממש "בשטח" מאפשרת לדלג על שלבים לפעמים, ולימוד דרך חיקוי הוא הדרך האורגנית ביותר של לימוד.

אחרי הכל, כך ילד לומד המון דברים – כולל לדבר…

כמובן שיש דברים שצריך ללמוד גם בצורה מסודרת, כגון הרמוניה והולכת קולות, אבל בסרטון הזה אני משתדל לשתף אתכם בשיקולים מאחרי החלטותי בעיבוד, וזה יכול להבהיר למאזין הנבון – מה חסר לו, ובמה הוא צריך להשתלם.

אבל מה שבאמת מאפשר את כל העניין הוא השימוש בתוכנת תיווי.

ובאמת אנשים שפעם לא היה להם סיכוי להגיע להלחנה ותזמור, יכולים היום בעזרת המחשב להגיע לתוצאות יפות – וללמוד את המקצוע כמו כולם.

בין תלמידי ותלמידותיי היו כאלה שבוודאי היו עוזבים את כל העניין.

כי מי היום מסוגל לנגן פרטיטרורות בקריאה מן הדף, אלא אם הוא פסנתרן מנוסה ותיאורטיקן?

אבל היום – לא עוד.

המחשב מסנכרן ומשמיע בו במקום את כל הפרטיטורה, ומאפשר לערוך שינויים על המקום.

הוא מאפשר לשמוע כמה קולות בבת אחת, ובדרגות שונות של הדמיה – משמיע חיקוי של הכלים עצמם.

נכון, יש גם חסרונות ואף סכנות בשימוש במחשב.

ואני מדבר על שמיעה פנימית ופיתוח הדמיון המוסיקלי.

לכן אני ממליץ, להתחיל ללא המחשב, או לפחות ללא השימוש בכפתור play כדי קודם כל לדמיין בראש – עד כמה שניתן. רק אחר כך להשתמש באפשרות ההשמעה.

אבל בעיניי היתרונות של שימוש במחשב רבים על החסרונות של השימוש בו.

כמו שאתם בוודאי כבר יודעים אני מרבה להשתמש, לפחות לצורכי הוראה, בתוכנה חינמית באינטרנט שנקראת Noteflight.com.

למרות שאת הפרטיטורות "האמיתיות" שלי אני עורך על התוכנה היוקרתית Finale, אני מכריח באיומים את כל תלמידיי ליצור חשבון בנוטפלייט ולהתקשקש עם התוכנה. אפשר ללמוד המון רק מתוך ניסוי וטעיה עם התוכנה.

אז גם בסרטון כאן לפניכם איך אני משתמש בתוכנה הזו ומראה –

איך הגעתי לתזמור הזה….

אם צפיתם בסרטון, מן הסתם לא נכנסתי כמעט לחשבונות ההרמוניים שעומדים מאחורי הקטע הזה שהמצאתי, ואולי חלק מהדברים שאמרתי לא נהירים לכם, בתחום התיאוריה. אם כן, אתם מוזמנים לכסות את כל הידע הבסיסי בתיאוריה (לפחות מה שלי נראה הכרחי) בקורסים לתיאוריה פרקטית בשתי רמותיו – בסיסית ומתקדמת.

איך למצוא אקורדים ל סולם כרומטי יורד

אבל קודם כל – מה זה סולם כרומטי?

סולם כרומטי הוא סולם שהמרווח בין צליל לצליל שלו הוא חצי טון.

אם על מקלדת פסנתר תנגנו צליל ואח"כ את הצליל על הקליד הכי סמוך אליו מימין, ושוב, זה שלאחריו ימינה, כשאתם לא מדלגים על שום קליד לבן או שחור באשר הם, תקבלו סולם כרומטי עולה.

אם תעשו את זה שמאלה, תקבלו סולם כרומטי יורד.

המילה כרומטיות באה מכרומה (chroma) באיטלקית שפירושה – צבע.

מה הקשר בין חצי טון לצבע?

כאן צריך הקדמה קטנה בקשר לסולמות:

אותו מבנה צלילי הנקרא סולם, ממנו כל מנגינה לוקחת את צליליה, הוא מבנה בו רוב הצעדים הם של טון שלם.

הסולם הבסיסי, המז'ור למשל, מבנהו הוא טון טון חצי-טון טון טון טון חצי-טון.

כמו שאתם רואים, יש בו רק שני מקומות בהם הרווח הוא של חצי טון – אלה אותם שני מקומות "שחסרים" בהם קלידים שחורים על מקלדת הפסנתר.

בין פה למי ובין סי לדו יש רק חצי טון, אבל בין שאר התווים – יש טון שלם.

ממילא אתם מבינים שאם אני מנגן סולם (ובעקבותיו אולי מנגינה, ואקורדים) בו יש רק חצאי טונים, אני חורג מהמבנה הרגיל של הסולם – ויש לזה "מחיר".

המחיר הוא שזה נשמע לא שגרתי – לטוב ולרע.

ומבחינת האפקט המוסיקלי, אנו מקבלים גוונים חדשים מפתיעים שיכולים, אם עושים את זה טוב, להוסיף צבע למוסיקה.

מכאן – "כרומה", צבע.

מה עושים עם סולם כרומטי?

כרומטיות (להבדיל מהמבנה הסטנדרטי הנקרא גם "דִיאָטוֹנִי") היא אתגר לכל מוסיקאי, בדיוק בגלל היותה תופעה של יציאה מהסדר הרגיל, והיא עלולה למוטט את הטונליות של המוסיקה, ולהפוך אותה לבלתי שמיעה.

והדבר נכון גם באספקט המנגינה (מלודיה) וגם בהקשר האקורדים (הרמוניה) שצריך להשכיל ולהשתמש.

אבל אין ספק ששילוב סולם כרומטי עולה או יורד, בתוך מהלך מוסיקלי ממש משדרג את האפקט.

לכן אחד הדברים הכי פופולריים ונחשקים ע"י מוסיקאים (והבקשה חוזרת ועולה אצל התלמידים), כשרוצים לשכלל את הצבע ההרמוני, הוא שזירת קו כרומטי כזה, סולם עולה או יורד בתוך מהלך האקורדים.

מתי כספי עושה את זה המון, אגב – כמעט בכל שיר.

אמנם, אצלו התופעה רחבה יותר, כי זה לא תמיד מהלך כרומטי דווקא, אלא – מיד מהלך צועד.

כלומר שבמקביל לשיר עצמו, ולאקורדים המתחלפים, שומעים גם מנגינה צועדת כלפי מעלה או מטה.

הרבה פעמים זו מנגינה שהיא באמת – סולם כרומטי.

בסרטון שלפניכם אני מלמד את אחת האפשרויות כיצד אפשר להתאים אקורדים לסולם כרומטי יורד.

הגאג כאן הוא שאני כביכול ממציא את זה "על המקום"….

צפו!

אם מעניין אתכם לשכלל את ההרמוניה בה אתם משתמשים, למצוא אקורדים מעניינים, לחרוג מהסולם ולהוסיף "צבע", כרומטיות, למוסיקה שלכם, לבד מהסדנה הפרונטלית לתיאוריה פרקטית – מתקדמים (בע"ה המחזור הבא באיזור ספטמבר 2020), בשעה טובה העלינו לאתר גם גרסה אינטרנטית – 9 סרטונים מפורטים ותרגילים בצדם כדי ללמוד את כל זה, ועוד…

טיפ – איך מוצאים את הטוניקה

המצאתם מנגינה ואתם רוצים למצוא לה אקורדים, אתם בהרכב והשיר שהכרתם בסולם מסויים מבוצע כאן בסולם אחר.
איך יוצאים מהפלונטר?

מעוניינים בעוד?
הכנתי עבורכם קורס ממוקד ביותר – בסוף הסרטון אני גם מדבר על זה –
לפרטים והרשמה צרו קשר.

טיפ – איך בונים סולם

אחרי שמצאנו את הטוניקה צריך לגלות מה צלילי הסולם. כשאנחנו בדו ואנחנו במז'ור, אין בעיה.
הבעיה מתחילה כשעוברים לטוניקה אחרת.
צפו בטיפ.

אני מזמין אתכם להרחיב את היריעה בסדנאות שלי כאן בירושלים – 6 פגישות אינטנסיביות לרכישת התמצאו מוסיקלית פרקטית בשתי רמות, אם אתם כבר מנגנים משמיעה ומרגישים תקועים.
לפרטים והרשמה צרו קשר!

מציאת אקורדים בסולם – טיפ

אחרי שזיהיתם את הטוניקה ובניתם את הסולם מעליה, השלב הבא, בעיקר אם אתם מעבדים, מלחינים או מלווים שירים,  הוא מציאת אקורדים בסולם.

כי ברגע שמשתנה הסולם, גם האקורדים הבנויים מצלילי הסולם, באופן טבעי משתנים.

המזל הגדול שבמוסיקה הכל עניין של מרווחים.

ואם נשמור על המרווחים, זה לא משנה מה שמות הצלילים – זה ישמע אותו דבר, רק בגובה אחר.

להסטת מבנים מגובה לגובה קוראים גם "טרנספוזיציה".

ולשם מציאת אקורדים  בסולם נתון, בעצם צריך לדעת "לטרנספז" את המבנה האקורדי מסולם לסולם.

בסרטון שלפניכם אני מלמד איך עושים את זה בקלי קלות, כך שהמחסום של סנכרון האקורדים עם הסולם החדש שבחרתם, כבר לא כזה סיבוך…

אמנם אחרי שברתם מה האקורדים, כדאי מאד להתחיל לחשוב בדרגות.

כי כך כל שיר שאתם מלווים, מראש מוכן לכל סולם שתבחרו, ובעזרת הטיפ בסרטון, זה נהיה עניין של שניות למצוא את האקורדים בפועל.

לגבי הקורס עליו דיברתי בסרטון:עכשיו יש באתר כמובן גם גרסה אינטרנטית של הקורס "תיאוריה פרקטית – השלב הבסיסי" המכסה את כל הנושאים העקרוניים האלה.

תיווי, מרווחים, סולמות, אקורדים, אקורדים בתוך סולמות, והמהלכים ההרמוניים הבסיסיים.

וחדש לאחרונה – גם קורס ההמשך "תיאוריה פרקטית – מתקדמים", בה ה אנו מגיעים עד הרמוניית ג'אז.

לגבי הסדנאות הפרונטליות (תאריכים משתנים כמובן) אפשר לקרוא כאן  או, הכי פשוט, להרים טלפון 0524454833

שלכם ערן סולומון