למה “שני טונים” זה לא שם של מרווח? – טיפ

תלמידים שלי תמיד רואים אותי מלמד מרווחים (אבן הבניין היסודית ביותר של המוסיקה) בשתי שיטות נפרדות:

מה שאני קורא “השיטה המוסיקלית” (השמות באיטלקית), וזו שאני קורא לה “השיטה המדעית” (מדידה בטונים).

עיינו בקורס לתיאוריה פרקטית השלב הבסיסי.

ותמיד עולה השאלה:

אם שיטת המדידה בטונים היא מדוייקת, “מדעית”, מספרית ונוחה, למה בכלל צריך את כל השמות המעצבנים האלה?

הטרצה, קווינטה, ספטימה וחבריהם…

וכי האם לא תוכלו לבנות אקורד מז’ורי כמו שצריך, כשאתם מחשבים רק בטונים (קודם שני טון ואח”כ טון וחצי, מכל צליל שתפגשו)?

אז כדי לענות על השאלה הזו הזו יצרתי את הסרטון שלפניכם, כדי לעשות קצת סדר בראש.