אנהרמוניה – למה חשוב לקרוא לצליל בשמו

בסרטון כאן אני שוב נוגע בנושא הכאוב של אנהרמוניה.

אנהרמוניה זו התופעה שלכל צליל יש לפחות שני שמות.

למשל דו דיאז ורה במול.

זה בדיוק אותו הקליד על הפסנתר.

והדבר הזה מעצבן הרבה אנשים שבאים ללמוד מוסיקה.

הם לרוב לא מבינים למה זה חשוב לדייק.

מה זה חשוב, ומה אכפת לי איך קוראים לצליל, כל אני יודע איפה "ללחוץ"…

אז בסרטון שלפניכם אני מביא דוגמה מאלפת לזה שחייבים להקפיד על ה אנהרמוניה, על האיות הנכון של כל תו – אחרת ממש מאבדים את הצפון.

למשל מה קורה אם אני קורא ללה במול סול דיאז או ההפך – למרות שעל הפסנתר זה אותו צליל בדיוק.

גם אם לא נכנס לעולם הנגינה בכלי קשת, שם לעתים יש ממש הבדל אקוסטי בין שתי החלופות האנהרמוניות, יש משמעות בניתוח המוזיקלי לאיית נכון.

עבור סולם לה מינור סול# הוא חלק מהסולם ההרמוני (תופעה נפוצה ביותר).

לה במול במסגרת לה מינור לעומת זאת, הוא – פחות או יותר – ג'יבריש.

ומה הוא עושה כאן בכלל???

כל ענייני האיות והתיווי, וגם התהליכים המוזיקליים שאני מדבר עליהם כאן בדרך אגב, כגון "הרמוניה דומיננטית" או טוניקה, או אקורדים מרובעים ואפילו מחומשים, נידונים לעומק בקורסים שלנו באתר "להקשיב ולדעת", בפרט בסדנאות לתיאוריה פרקטית השלב הבסיסי , ומתקדמים (כרגע – שיעור ראשון חינם בשתי הסדנאות!!!) אז לחצו על הקישורים!

אני מדבר ברדיו על פיתוח שמיעה – זיהוי מרווחים

פיתוח שמיעה הוא אחד המקצועות החשובים בכל העניין של תיאוריה.

ובקורסים של תיאוריה פרקטית אני שם דגש מיוחד על פיתוח שמיעה.

כי לפי התפיסה שלי יש כאן שני ענינים: האחד – להבין את "הסיסטמה" היטב בשכל, איך הסולמות בנויים ומקושרים אחד לשני, ואיך מסנכרנים את כל זה עם האקורדים וכו'.

הדבר השני הוא לחבר את כל זה עם החושים – וכאן נכנס פיתוח שמיעה:

להכיר משמיעה את כל התופעות שנלמדו בשכל.

וכשנוצר החיבור הזה – הגבול הוא השמים. כאן פריצת הדרך, והיציאה "מהתקִיעוּת".

והבסיס להכל במוסיקה – זה כמובן המרווח.

זה הבסיס למנגינה (מרווחי מלודי), ולאקורדים (מרווח הרמוני).

לכן זיהוי מרווחים זה אחד האתגרים הראשונים בלימוד תיאוריה מוזיקלית.

באדיבות יואלי דיקמן מרדיו קול ברמה, אני מדבר כאן על חשיבות העניין של זיהוי מרווחים, ומדגים.

צפו בסרטון…

אם מעניין אתכם לפתח את השמיעה – לזהות מרוחים, אקורדים ומהלכים הרמוניים, יש באתר שלל אפשרויות.

את הבסיס לפיתוח שמיעה וכלהתיאוריה הבסיסית תקבלו בקורס תיאוריה פרקטית – השלב הבסיסי, בו 9 סרטונים מפורטים וארוכים, ותרגילים בצדם.

אם מעניין אתכם ספציפית הנושא של זיהוי מהלכים משמיעה, הוצאת אקורדים כמעט ללא צורך בנגינה על כלי, הכנתי עבורכם סדרת סרטונים מיוחדת לעניין פיתוח שמיעה.

אנהרמוניה – לקרוא לצליל בשמו (טיפ)

אין כמעט מפגש עם קבוצת תלמידים לתיאוריה בה אני לא נתקל בסוגיה הקשורה ל אנהרמוניה.

אנהרמוניה, למי שלא יודע , זה הקטע שאפשר לקרוא לאותו צליל בשני שמות.

נניח – סול# ולה במול.

ואז מתעוררת השאלה למה אני מטפס על הקירות כשתלמיד נותן שם לא נכון לצליל מבחינה אנהרמונית – הרי, תאכלעס, זה אותו צליל ומה זה משנה.

צרות של מורים לתיאוריה… אבל אני טוען שבאמת זו צרה של מוסיקאים!

אז צפו בסרטון כאן בו אני מסביר מה זו אנהרמוניה, ומביא שתי דוגמאות המראות למה זה משנה – פרקטית.

אפרופו "פרקטית", לגבי הקורס עליו דיברתי בסרטון: עכשיו יש באתר כמובן גם גרסה אינטרנטית של הקורס "תיאוריה פרקטית – השלב הבסיסי" המכסה את כל הנושאים העקרוניים האלה.

תיווי, מרווחים, סולמות, אקורדים, אקורדים בתוך סולמות, והמהלכים ההרמוניים הבסיסיים.

וחדש לאחרונה – גם קורס ההמשך "תיאוריה פרקטית – מתקדמים", בה אנו מגיעים עד הרמוניית ג'אז – שיעור ראשון חינם.

לגבי הסדנאות הפרונטליות (תאריכים משתנים כמובן) אפשר לקרוא כאן,  או, הכי פשוט, להרים טלפון 0524454833 אז בואו ללמוד תיאוריה בכיף (לצאת מהטראומה?😉).

שלכם ערן סולומון

תזמור לרביעיית מיתרים בכמה שלבים פשוטים?

ללמוד תזמור "על רגל אחת" נשמע הזוי.

אבל צפיה בשלבי העשיה ממש "בשטח" מאפשרת לדלג על שלבים לפעמים, ולימוד דרך חיקוי הוא הדרך האורגנית ביותר של לימוד.

אחרי הכל, כך ילד לומד המון דברים – כולל לדבר…

כמובן שיש דברים שצריך ללמוד גם בצורה מסודרת, כגון הרמוניה והולכת קולות, אבל בסרטון הזה אני משתדל לשתף אתכם בשיקולים מאחרי החלטותי בעיבוד, וזה יכול להבהיר למאזין הנבון – מה חסר לו, ובמה הוא צריך להשתלם.

אבל מה שבאמת מאפשר את כל העניין הוא השימוש בתוכנת תיווי.

ובאמת אנשים שפעם לא היה להם סיכוי להגיע להלחנה ותזמור, יכולים היום בעזרת המחשב להגיע לתוצאות יפות – וללמוד את המקצוע כמו כולם.

בין תלמידי ותלמידותיי היו כאלה שבוודאי היו עוזבים את כל העניין.

כי מי היום מסוגל לנגן פרטיטרורות בקריאה מן הדף, אלא אם הוא פסנתרן מנוסה ותיאורטיקן?

אבל היום – לא עוד.

המחשב מסנכרן ומשמיע בו במקום את כל הפרטיטורה, ומאפשר לערוך שינויים על המקום.

הוא מאפשר לשמוע כמה קולות בבת אחת, ובדרגות שונות של הדמיה – משמיע חיקוי של הכלים עצמם.

נכון, יש גם חסרונות ואף סכנות בשימוש במחשב.

ואני מדבר על שמיעה פנימית ופיתוח הדמיון המוסיקלי.

לכן אני ממליץ, להתחיל ללא המחשב, או לפחות ללא השימוש בכפתור play כדי קודם כל לדמיין בראש – עד כמה שניתן. רק אחר כך להשתמש באפשרות ההשמעה.

אבל בעיניי היתרונות של שימוש במחשב רבים על החסרונות של השימוש בו.

כמו שאתם בוודאי כבר יודעים אני מרבה להשתמש, לפחות לצורכי הוראה, בתוכנה חינמית באינטרנט שנקראת Noteflight.com.

למרות שאת הפרטיטורות "האמיתיות" שלי אני עורך על התוכנה היוקרתית Finale, אני מכריח באיומים את כל תלמידיי ליצור חשבון בנוטפלייט ולהתקשקש עם התוכנה. אפשר ללמוד המון רק מתוך ניסוי וטעיה עם התוכנה.

אז גם בסרטון כאן לפניכם איך אני משתמש בתוכנה הזו ומראה –

איך הגעתי לתזמור הזה….

אם צפיתם בסרטון, מן הסתם לא נכנסתי כמעט לחשבונות ההרמוניים שעומדים מאחורי הקטע הזה שהמצאתי, ואולי חלק מהדברים שאמרתי לא נהירים לכם, בתחום התיאוריה. אם כן, אתם מוזמנים לכסות את כל הידע הבסיסי בתיאוריה (לפחות מה שלי נראה הכרחי) בקורסים לתיאוריה פרקטית בשתי רמותיו – בסיסית ומתקדמת.

תיאוריה פרקטית – מתקדמים: שכלול ההרמוניה – שיעור 1 (חינם)

ברוכים הבאים לתיאוריה פרקטית מתקדמים – מטרתנו – שכלול ההרמוניה!

בקורס שלפניכם לומדים כיצד להגיע ל-שכלול ההרמוניה, לצאת מהמהלכים הסטנדרטיים של 1-4-5-1 Am Dm E Am ולהגיע לכל האקורדים המגניבים – בעלי ארבעה צלילים ומעלה, חריגות כרומטיות מסולם, מודולציות, ועוד ועוד.

לרוכשי הקורס

בונוס חינם נוסף שאני מעניק עם רכישת הקורס כולו (מופיע בגרסת הפרימיום כאן בשיעור ראשון), הוא מדריך שקראתי לו שלושת עיקרי ההירמון, בו אני מוסר בסרטון אחד מפורט את שלושת העיקרים לשיטתי, בהם אנחנו מרכיבים אקורדים למנגינה ומנגינה לאקורדים.

למקרה שלא עברתם אצלי את הקורס לתיאוריה פרקטית – השלב הבסיסי, זו יכולה להיות השלמת פערים מועילה, ויישור קו לקראת הקורס הנוכחי.

שוויו של הקורס הזה באתר בקניה נפרדת כרגע 250₪.

אז הנה שיעור ראשון של תיאוריה פרקטית – מתקדמים.

מקווה שתהנו!

שיעור 1 – הרמוניה שניונית (חלק א')

כאן אנו לומדים כיצד להרחיב את ההרמוניה, לצאת מהקופסה של Am Dm ולהגיע לכל ההרמוניות המגניבות.

תרגילים:

  1. נגנו את 3 המנגינות – כולן בדו מז'ור – והתאימו אקורדים שניוניים זרים לסולם במקומות המסומנים ב*.

כדי לוודא שעניתם נכון ענו על הבוחן המצורף למטה.

https://www.onlineexambuilder.com/hrmwnyh-snywnyt/exam-365386

2. מה הניתוח ההרמוני של שורת האקורדים הבאה?

האם אתם מזהים את השיר?

נגנו…

Cm Bb/D Eb Fm D/F# D7 G—Cm

לתשובה לחצו כאן.

3. ומה פשר

C F G E/G# Am C/Bb F/A D/F# G G7 C

לתשובה לחצו כאן.

אם נהניתם משיעור זה ואתם רוצים להמשיך לעוד הרמוניות מלהיבות בשאר 8 השיעורים והתרגילים בצידם, וכן לזכות לבונוס הקורס – שלושת עיקרי ההירמון, לחצו עכשיו כאן.

לא לשכוח!

במעמד הקניה הקלידו בקוד קופון

hprspt2

איך למצוא אקורדים ל סולם כרומטי יורד

אבל קודם כל – מה זה סולם כרומטי?

סולם כרומטי הוא סולם שהמרווח בין צליל לצליל שלו הוא חצי טון.

אם על מקלדת פסנתר תנגנו צליל ואח"כ את הצליל על הקליד הכי סמוך אליו מימין, ושוב, זה שלאחריו ימינה, כשאתם לא מדלגים על שום קליד לבן או שחור באשר הם, תקבלו סולם כרומטי עולה.

אם תעשו את זה שמאלה, תקבלו סולם כרומטי יורד.

המילה כרומטיות באה מכרומה (chroma) באיטלקית שפירושה – צבע.

מה הקשר בין חצי טון לצבע?

כאן צריך הקדמה קטנה בקשר לסולמות:

אותו מבנה צלילי הנקרא סולם, ממנו כל מנגינה לוקחת את צליליה, הוא מבנה בו רוב הצעדים הם של טון שלם.

הסולם הבסיסי, המז'ור למשל, מבנהו הוא טון טון חצי-טון טון טון טון חצי-טון.

כמו שאתם רואים, יש בו רק שני מקומות בהם הרווח הוא של חצי טון – אלה אותם שני מקומות "שחסרים" בהם קלידים שחורים על מקלדת הפסנתר.

בין פה למי ובין סי לדו יש רק חצי טון, אבל בין שאר התווים – יש טון שלם.

ממילא אתם מבינים שאם אני מנגן סולם (ובעקבותיו אולי מנגינה, ואקורדים) בו יש רק חצאי טונים, אני חורג מהמבנה הרגיל של הסולם – ויש לזה "מחיר".

המחיר הוא שזה נשמע לא שגרתי – לטוב ולרע.

ומבחינת האפקט המוסיקלי, אנו מקבלים גוונים חדשים מפתיעים שיכולים, אם עושים את זה טוב, להוסיף צבע למוסיקה.

מכאן – "כרומה", צבע.

מה עושים עם סולם כרומטי?

כרומטיות (להבדיל מהמבנה הסטנדרטי הנקרא גם "דִיאָטוֹנִי") היא אתגר לכל מוסיקאי, בדיוק בגלל היותה תופעה של יציאה מהסדר הרגיל, והיא עלולה למוטט את הטונליות של המוסיקה, ולהפוך אותה לבלתי שמיעה.

והדבר נכון גם באספקט המנגינה (מלודיה) וגם בהקשר האקורדים (הרמוניה) שצריך להשכיל ולהשתמש.

אבל אין ספק ששילוב סולם כרומטי עולה או יורד, בתוך מהלך מוסיקלי ממש משדרג את האפקט.

לכן אחד הדברים הכי פופולריים ונחשקים ע"י מוסיקאים (והבקשה חוזרת ועולה אצל התלמידים), כשרוצים לשכלל את הצבע ההרמוני, הוא שזירת קו כרומטי כזה, סולם עולה או יורד בתוך מהלך האקורדים.

מתי כספי עושה את זה המון, אגב – כמעט בכל שיר.

אמנם, אצלו התופעה רחבה יותר, כי זה לא תמיד מהלך כרומטי דווקא, אלא – מיד מהלך צועד.

כלומר שבמקביל לשיר עצמו, ולאקורדים המתחלפים, שומעים גם מנגינה צועדת כלפי מעלה או מטה.

הרבה פעמים זו מנגינה שהיא באמת – סולם כרומטי.

בסרטון שלפניכם אני מלמד את אחת האפשרויות כיצד אפשר להתאים אקורדים לסולם כרומטי יורד.

הגאג כאן הוא שאני כביכול ממציא את זה "על המקום"….

צפו!

אם מעניין אתכם לשכלל את ההרמוניה בה אתם משתמשים, למצוא אקורדים מעניינים, לחרוג מהסולם ולהוסיף "צבע", כרומטיות, למוסיקה שלכם, לבד מהסדנה הפרונטלית לתיאוריה פרקטית – מתקדמים (בע"ה המחזור הבא באיזור ספטמבר 2020), בשעה טובה העלינו לאתר גם גרסה אינטרנטית – 9 סרטונים מפורטים ותרגילים בצדם כדי ללמוד את כל זה, ועוד…

צלילים לרפואה 1 (הקדמה לפרוייקט)

אני פותח כאן, ולאור המצב, פוסט בו אני רוצה להעלות מנגינות שלי ושלכם, שמטרתם – רפואה.

כוחה של המוסיקה לרפא עתיק וידוע.

יכולתה להוציא את האדם מהמקום בו הוא נמצא ולהלותו למקום רוחני גבוה יותר, נותן לה סגולות תרפויטיות.

ההתעלות הרוחנית שטמונה בה הופכת את הנגינה לדבר שאינו בלתי דומה לתפילה, גם אם אין בה מלים.

אז המנגינות הללו יכולות אולי להחשב לתפילות, לשלום עמנו, ולשלום העולם כולו.

למען האמת, הגעתי לכל הרעיון לגמרי באקראי – פשוט נחה עלי הרוח לאלתר, והתדר שהתחברתי אליו נדמה לי כתדר מרפא.

אבל תחליטו בעצמכם.

אז אני מתחיל להעלות את היצירות והאלתורים הללו, ומזמין גם אתכם להצטרף אלי.

איך?

אם התכווננתם לעניין ויצא לכם משהו שנראה לכם שיכול להרגיע, לרומם, ולרפא, אתם מוזמנים פשוט להעלות אותו כאן בתגובות או לשלוח אלי ואעלה אותו בגוף הפוסט.

אז הנה צלילים לרפואה 1

צלילים לרפואה 3 – בואו נשמור (רומן שנדרוביץ)

הפעם מנגינה שהולחנה ע"י ידידי רומן שנדרוביץ – ששלח לי את התווים.

לכבוד היה לי לבצע את היצירה בעצמי…

מושג מוסיקלי – על פיתוח שמיעה: הפרדת קולות

אחד התחומים החשובים לי ביותר בפיתוח שמיעה שאותו אני משתדל בכל כוח להנחיל לתלמידיי בסדנאות לתיאוריה פרקטית (הבאות בע"ה ב7.7 בערב בירושלים וב2.7 בזום לרחוקים – דברו אתי 0524454833) הוא הנושא של הפרדת קולות. היכולת לשמוע שני צלילים המושמעים בבת אחת, לפרק אותם (לשיר כל אחד לחוד) ואם אפשר – לזהות את המרווח ביניהם. חוץ מחשיבות הענין כשלעצמו, כאן מתחיל האימון שמביא ליכולת אח"כ – לזהות קו באס, להוציא קולות שניים, ושאר מטרות נחשקות, עבור כל מי שעוסק במוסיקה לעומק.

תודה לשדרן יואלי דיקמן מ"קול ברמה" על הזכות להשמיע את דברי מדי שבוע…