"ארבע העונות" של ויולדי, ובפרט "אביב", ובפרט הפרק הראשון של קונצ'רטו זה, היא אחת היצירות הידועות והשחוקות ביותר של המוסיקה הקלאסית.
מבחינתי זה מראה דווקא את הגדולה של היצירה.
כי אם היצירה עברה מנצחת – ובגדול – את כל השנים האלה, כנראה יש בה משהו אלמותי.
בשיעור שלפניכם אני מגלה מקצת ממה שעשה את היצירה הזו כ"כ מוצלחת.
תראו דברים שלא חלמתם עליהם, ונראה לי שתופתעו דווקא בגלל שהיצירה כ"כ מוכרת.
שיעור זה היה גם השיעור הראשון בסדרה.
שם העברתי כמה עקרונות שהנם חשובים בעיניי, בכל הנושא של ניתוח יצירות.
אז אפשר לקחת את הסרטון הזה כהקדמה לכל שאר השיעורים כאן באתר בניתוח יצירות.
כאן למטה קישור אל היצירה כדי להזכר…(לא שצריך תזכורת).
בחרתי בביצוע בו אני משתמש גם בעיון העומק בשיעור.
זהו ביצוע יחודי של ארבע העונות שכבש אותי כאיש צעיר, והוא מבוצע בצורה אותנטית בכלים עתיקים, תוך שימוש בכתב יד נדיר שהתגלה באותם שנים – כתב יד מנצ'סטר.
את ההבדלים תוכלו לשמוע בנקל בפרק האיטי של חורף בליווי הפיציקאטו.
כך גם בפרק הראשון של אביב – בסערה.
אבל מעבר לכל השינויים הקטנים שכנראה תואמים יותר את כוונת המלחין, תוכלו פשוט לשמוע נגינה מצויינת של סיימון סטנדג', ואינטרפרטציה מדהימה של המנצח וחוקר המוסיקה העתיקה – טרבור פינוק.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.