מזורקה היא סוג של ריקוד עממי פולני.
הוא מוכר לקהל הרחב בעיקר בזכות ספר המזורקות של פרדריק שופן, בו יש שלל מזורקות בעיבודו והמצאתו.
אלה דוגמאות נפלאות לסגנונו של המלחין, ביצירות יחסית קלות לביצוע.
כל זה טוב ויפה, אבל מה קורה כשמלחין ישראלי (אני) פתאום נתקף פרץ השראה וכותב מזורקה?
האמת שכל זה החל כשזכיתי ללמד בחור מוכשר חובב שופן את אחת המורקות מהספר המוזכר למעלה.
פתאום חשתי רצון עז להתנסות בכתיבת מזורקה משלי.
נכנסתי לסחרור יצירתי מבורך שארך יום אחד אינטנסיבי.
בסופו הייתה היצירה למעשה מוכנה – על שלושת חלקיה.
בימים הבאים זה היה רק עניין של שיפוצים.
להרגשתי יצא לי משהו שמאד מזכיר את המזורקות של שופן, וכאן עלה הרעיון למתיחה הפורימית.
החלטתי לספר לקהל שהגיעה לידי מזורקה אבודה של שופן שלא מופיעה בספר.
ציינתי שאני חושש לזיוף, וביקשתי את הקהל בזיהוי היצירה – אולי היא מאיזה עזבון של המלחין המנוח (איזה opus posthume…).
או שמא, שאלתי, אולי זה לדעתכם זיוף או גניבה ספרותית.
התגובות היו מעניינות.
לא הצלחתי לעבוד על כל הקהל, אבל הצלחתי לעבוד על חלקו…
הנה סרטון המתיחה:
בסופו של דבר חשפתי את הפלגייאט (=גנב ספרותי) והוא אני, ופתחתי את הדבר לדיון.
כי באמת ישנה כאן שאלה, האם לגיטימי לעשות את מה שעשיתי , והאם זו אומנות:
ליצור בימינו מזורקות חדשות.
ועל זה אני מדבר בסרטון ההמשך:
נשמח לשמוע מה דעתכם…
כאן תוכלו גם לרכוש את התווים, ולהוריד אותם אחרי הרכישה בקישור:
להורדה (אחרי רכישה)
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.