בניית אקורדים בפסנתר (משולשים חלק א')

בסרטון שלפניכם אני מלמד על בניית אקורדים – בפסנתר.

אבל קודם – מהם אקורדים?

אקורדים הם מגדלי צליל המושמעים בו-זמנית, ויוצרים תחושה נעימה לאוזן.

הבסיס לכל מוסיקה עם אקורדים היא בדרך כלל האקורד המשולש – היינו אקורד שמורכב דווקא משלושה צלילים שונים בלבד, גם אם צליליהם "משתכפלים" באוקטאבות שונות.

ישנם אקורדים עם 4 ואף יותר צלילים, אך הם נושא לפוסט אחר.

וגם שם, התוספות על שלושה צלילים הם בגדול בבחינת הרחבות (אקסטנשנים או טנשנים) וקישוט, בלבד, יותר מאשר תוספת מהותית.

צירופי הצלילים הללו משתנים לאורך היצירה המוסיקלית, בקצב משלהם.

זהו בד"כ קצב שאינו זהה להשתנות צלילי המנגינה או המנגינות העוברות "דרך" האקורדים.

האקורדים יכולים להווצר ע"י כמה מנגינות שמושמעות יחד ע"י כלים "מלודיים", כמו חליל, כינור או קולות אנושיים.

אבל הם יכולים גם להיות מנוגנים כשכבה מוסיקלית בפני עצמה – ע"י כלים "הרמוניים" כמו פסנתר או גיטרה.

מה ההבדל בין בניית אקורדים בפסנתר לבנייתם בכלי מיתר לפריטה כמו גיטרה?

בכלי הפריטה ישנם כמה מיתרים שכל אחד מהם מכוון על צליל אחר.

בעזרת לחיצת המיתר אל צוואר הגיטרה (השחיף) אנחנו יכולים לקצר את המקטע הרוטט בכל מיתר ולשנות (להגביה) את הגובה המנוגן.

הנקודה היא שבסופו של דבר הנגן חושב בעיקר איפה להניח את האצבעות כדי ליצור כל אקורד, עפ"י תבניות שהוא לומד מראש ולא כ"כ חושב, או צריך לחשוב – על התווים עצמם.

בפסנתר, וכך גם בכל כלי המקלדת, הכל הרבה יותר וויזואלי. כל קליד ממוקם בצורה לינארית ליד זה שמעליו או מתחתיו, כך שהתמונה הרבה יותר ברורה באשר לאיזה תווים מנוגנים.

בכלי הפריטה כדי לדעת איזה תו מנגנים עפ"י מיקום האצבע, צריך ראשית לברר מה המיתר המנוגן ועל איזה תו הוא מכוון, ואח"כ עפ"י מיקום האצבע לברר מה התו המסויים.

ולא עובדים כך, כאמור, אלא בתבניות קבועות של "פוזיציות" של האצבעות (כמו בשיטת הטאבים).

בסרטון הזה אני מלמד בניית אקורדים בפסנתר דווקא –

כי זה הכלי שלי, אבל גם כי לדעתי כל מוסיקאי צריך להתמצא בתווים עצמם שהוא משתמש בהם, ולכן אני ממליץ לרכוש את הבקיאות הזו גם לגיטריסטים שבינינו.

כי אם יודעים מה התווים, אפשר אח"כ גם לכתוב תפקידים לכלים אחרים, ולחבר קולות שניים ושאר קולות רקע.

בקיצור – לעבד.

אז אני ממליץ.

אם יש שאלות על הסרטון בנוגע לבניית אקורדים – אשמח לענות.

אם אהבתם את הסרטון ואתם רוצים עוד – להשתלם בכל הנוגע לתיאוריה מוזיקלית ובפרט בהרמוניה – התאמת אקורדים למנגינה וההפך, והוצאת אקורדים משמיעה, אתם מוזמנים לסדנאות לתיאוריה פרקטית השלב הבסיסי ומתקדמים.

לגבי הקורס שאני מרבה לדבר עליו בסרטון – אכן, ב"ה, הוא יצא מזמן לאור, וגם הוא מחכה לכם באתר. בקורס זה אני מתמקד בהתאמת אקורדים למנגינה ומנגינה לאקורדים, ללא החלק התיאורטי היותר בסיסי, כך שאם יש לכם כבר את הידע הזה, זו האופציה הכי מתאימה.

תיאוריה מוזיקלית – (קורס מתנה ללא עלות) אקורדים 6- גמילה מטרצות האינפרנו

ליווי שירים בפסנתר

אני יודע אני יודע. אתם נורא רוצים לנגן מנגינה ביד ימין ואקורדים מפורקים ביד שמאל.
לא זו הדרך!!!
בשיעור היום נעסוק קצת בטכניקה בסיסית של ליווי שירים ליד המקלדת, וצריך להתחיל —
בגמילה!

 

"קטן עליכם"? אם אתם חשים שאתם שולטים בחומר ההדיוטי ורוצים להתקדם לשלב הבא – נסו את הקורס "המדריך להירמון שירים" כאן באתרנו.

תיאוריה מוזיקלית – (קורס מתנה ללא עלות) אקורדים 7 – הכל תלוי במורה (היפוכים המשך)

היפוכים היפוכים. הכל הפוך.

לא התייאשתי מהנסיון לעקור את התפיסה המוטעית לגבי היפוכי אקורדים…
הפעם אני מנסה לעשות את זה מזווית היסטורית – כיצד הגענו אל המינוחים האלה של סקסט-אקורד, קוורט-סקסט, סקונד-אקורד וכו', וממילא נבין כמה זה היה רעיון לא מוצלח להמשיך להשתמש במינוחים הללו גם היום, כשהדברים כבר לא באים בהקשר לשיטת "הבאס הממוספר".
הכל תלוי. כלומר, המורה תלוי…כלומר – הכל תלוי במורה!!!

"קטן עליכם"? אם אתם חשים שאתם שולטים בחומר ההדיוטי ורוצים להתקדם לשלב הבא – נסו את הקורס "המדריך להירמון שירים" כאן באתרנו.