מיד אחרי שלומדים את התיאוריה של נגינה מאקורדים עפ"י אותיות, מגיע השלב של פירוק אקורדים.
מה עושים עם הAm Dm E שכתוב לנו מתחת למילות השיר או ליד התווים.
איך לפרק את האקורדים בצורה שתשמע יפה ומקצועי, כך שתוכלו ללוות את עצמכם שרים, או להשתתף כקלידנים בהרכב?
מה זה פירוק אקורדים?
כשאנו רואים Am זה אומר – לה-דו-מי.
יופי.
אבל יש ב"ה עשר אצבעות, אז מה עושים עם השבע הנותרות?
ברור שלא נשתמש רק בשלושה צלילים, אלא "נשכפל" אותם בגבהים שונים ואז נפרק אותם, במה שקרוי – ארפז'.
מה זה ארפז'?
הארפז' הוא טכניקת נגינה בה פורטים על צלילי האקורד בזה אחר זה במהירות גבוהה יחסית, כמו שעושים בכלי שעל שמו הטכניקה – הנבל (באיטלקית – Arpa).
הקצב והתבנית המדוייקת בה נפרק את האקורד בארפז' תלויים במידה רבה באופי המוסיקה אותה אנו מלווים באקורדים.
אלא שלפני שמגיעים לטכניקות עצמן של פירוק אקורדים ישנה בעיה שחייבים להתגבר עליה.
אז מה הבעיה?
בסרטון הבא אני מסביר את הבעיה, שקשורה באותו ענף פיזיקה שעוסק בצלילים, והוא – אקוסטיקה.
הנקודה היא שבמנעד או הרגיסטר הנמוך, מרווחים קטנים מקווינטה (מרחק של 5 צלילים, כמו מדו לסול – דו רה מי פה סול) נשמעים זוועה.
ממש "אינפרנו"=גיהנום.
בוץ.
תוכלו לראות בסרטון גם את העקרונות עליהם כדאי להקפיד כדי להמנע מהבעיה, בקווים כלליים.
לקורס המלא לליווי נכון של שירים בקלידים לחצו כאן.