הנושא הראשון בסדנאות שלי לתיאוריה פרקטית – השלב הבסיסי, הוא תמיד – מרווחים במוזיקה.
הסיבה היא שכל התפיסה המוזיקלית שלנו מבוססת על שמיעה יחסית.
כשאני אומר שמיעה יחסית, אני מתכוון – להבדיל משמיעה אבסולוטית.
אז קודם צריך להסביר:
מה ההבדל בין שמיעה יחסית לשמיעה אבסולוטית?
שמיעה אבסולוטית היא "מחלה", או "מתנה", או מה שתרצו לקרוא לה, שבאה עם הגנים של אדם כשהוא נולד.
זו היכולת לזהות ולזכור גבהי צלילים כמות שהם – בתדירות המדוייקת שלהם.
אדם עם שמיעה כזו, אם ילמד במשך חייו, שצליל שתדירותו 440 הרץ הוא לָה, תמיד כשישמע צליל בתדירות הזו יוכל לזהות שזה אכן – לָה.
וכך בכל שאר הגבהים, כמובן.
רוב בני האדם לא מסוגלים לזה.
מה שהם מסוגלים, זה לזהות שינויי גבהים בין צלילים הבאים בזה אחר זה – כמנגינה מסויימת.
גם אם התדירויות עצמן יהיו שונות בין צלילים המושמעים בזה אחר זה, אם היחסים בין הצלילים ישמרו – הרי יזהו את המנגינה כאותה מנגינה.
גם בעלי שמיעה אבסולוטית, כמובן, יזהו את המנגינה, אך הם יוכלו גם להבדיל בשינויי הגובה בין מנגינה למנגינה מבחינת שמות התווים, הנקבעים עפ"י התדירויות.
בכל אופן, מכל זה יוצא, שכל בני האדם, כשהם מזהים מנגינות, מה שמשנה להם זה היחסים בין הצלילים ולא גובהיהם המוחלטים – האבסולוטיים.
יוצא שהשמיעה היחסית – היא החשובה מבין השתיים.
וכאן הגענו למרווחים במוזיקה
כי יחסים בין צלילים – כמה צריך לעלות או לרדת בין צליל אחד במנגינה לזה שלאחריו – אלה הם המרווחים המוזיקליים.
אם אני עולה מדו למי, הרי עליתי במרווח שנקרא – טרצה גדולה. אם אני יורד ממי לרה דיאז, הרי ירדתי סקונדה קטנה. וכן הלאה.
למה משמשים המרווחים?
אז כמו שאמרנו, בתפיסה שלנו של מנגינה, מה שחשוב לנו הוא המרווחים בין הצלילים יותר מאשר הגבהים המנותקים, האבסולוטיים שלהם.
ויוצא מזה, שהמרווח הוא בעצם אבן הבניין של המנגינה.
מרווחים מלודיים והרמוניים
אבל למען האמת, המרווחים בצורתם הבונה את המנגינה, הם רק סוג אחד של מרווחים מוזיקליים.
לאלה אנו קוראים – מרווחים מלודיים.
אולם תופעת המרווח, בעיקר במוזיקה מערבית, מופיעה גם בצורה אחרת – אנכית.
שלא כמו המרווחים המלודיים הבאים בין צלילים הבאים בזה אחר זה, במוסיקה הרמונית רב-קולית, מאחר ובה מנוגנים כמה צלילים שונים בבת אחת, נוצרים גם מרווחים בין הקולות השונים.
למרווחים בין צלילים הבאים יחד, בו-זמנית, אנו קוראים – מרווחים הרמוניים.
למה משמשים מרווחים הרמוניים?
מרווחים הרמוניים יוצרים, באופן טבעי, את ההרמוניה – ההתאמה בין כמה קולות הנשמעים יחד ביצירה המוזיקלית.
והם היוצרים את מסכת המתחים וההרפיות המוזיקליים שכל מענגים את האוזן המערבית.
בתקופה מסויימת בהתפתחותה של המוזיקה הזו, המערבית, התפתח דפוס חדש שנקרא אקורד.
האקורד הוא צירוף של כמה צלילים זה מעל זה, ומה שקובע את איכותו של האקורד, הוא שוב – לא כ"כ הגבהים האבסולוטיים של כל ציליל בתוכו, כי אם המרווחים בין צלילי האקורד.
יוצא אם כך, שכל מי שרוצה להבין איך מוזיקה עובדת, והוא המקצוע שנקרא תיאוריה מוזיקלית, לפני הכל – חייב להיות בקי בתחום הזה של מרווחים במוזיקה.
כי זו אבן הבנין של שני המישורים העיקריים של המוזיקה – המלודיה (המנגינה) וההרמוניה (אקורדים).
אז אם הבנתם כבר את חשיבות לימודי התיאוריה המוזיקלית, עכשיו אתם מבינים מדוע הנושא הראשון אצלנו הוא מרווחים…
***
לימוד מרווחים הוא רק אחד הנושאים הנושאים בסדנאות לתיאוריה פרקטית באתר, בשתי הרמות שלהם.
אבל כמובן שיש עוד הרבה מה ללמוד.
הסדנאות לתיאוריה פרקטית – הגרסה האינטרנטית
בסדנה הבסיסית אנו לומדים לבד ממרווחים, גם כתיבת תווים וקריאתם, סולמות (כל הסולמות, וללא "סיוט" מעגל הקווינטות), אקורדים, אקורדים בתוך סולמות, והמהלכים ההרמוניים הבסיסיים.
הכל תוך הבנה בשכל, ובמקביל עבודה עם החושים – בפיתוח השמיעה.
בסדנה למתקדמים אנו מרחיבים את היריעה ההרמונית, ומגיעים לחריגות מהסולם, רה-הרמוניזציה, אקורדים מורכבים ויסודות הרמוניית ג'אז.
שתי הסדנאות בנות 9 סרטונים כל אחת, ותרגילים בצידם.
נכון לספטמבר 20 שתי הסדנאות בגרסתן האינטרנטית באתר במבצע חצי מחיר, עם שיעור ראשון לצפיה חינם.
הסדנה הבסיסית
הסדנה למתקדמים
