אחד הסולמות היהודיים הנפוצים ביותר הוא סולם פריגיש.

זה לא מז’ור, ולא מינור.

זה משהו אחר: זה פריגיש….

התבקשתי מתלמידי ליצור את הסרטון הזה, ובאמת הגיע הזמן.

מה זה בדיוק סולם פריגיש, ואיך בונים אותו?

מתברר שבמוסיקה יהודית אירופאית, הסולם השולט הוא כאמור, לא המז’ור, ואפילו לא המינור.

מי ששולט בגדול הוא סולם אחר בשם “פריגיש”.

יש לו עוד שם באוצר הסולמות (השטייגרים) החסידיים: אהבה רבה.

הסולם הזה נשמע לעתים מז’ורי לעתים מינורי.

ובאמת שמו – “פריגיש” – בא לו מדמיונו למודוס נוסף, והוא המודוס הפריגי.

הדמיון למודוס הפריגי הוא בדרגה השניה המונמכת של הסולם (או ה”שטייגר” בעגה החסידית).

אלא ששאר הדרגות ממוקמות קצת אחרת – וזה כל ההבדל!

לפרטים הטכניים צפו פשוט בסרטון.

אבל כאן נאמר ששירים וניגונים מפורסמים במוסיקה יהודית, כמו אבינו מלכינו, אשת חיל, מזמור לדוד של קרליבך, ועוד המונים שרבו מספור, כתובים דווקא בסולם הזה.

יש משהו במבנה יוצא הדופן של הפריגיש שקולט היטב את ה”קרעכץ”(=אנחה/גניחה) היהודי, ויש עוד סודות שאין כאן המקום…

הסולם הזה, אינו אלא מקאם חג’אז.

כנראה זה היה מקורו.

אבל היהדות – המזרח אירופאית בעיקר – בחרה בו (לצד השפעות צועניות אחרות) כסולם המייצג אותה.

אז איך יוצרים ובונים סולם פריגיש מכל צליל קיים?

איזה אקורדים הולכים איתו הכי טוב?

צפו בסרטון!

לעוד תיאוריה ובפרט אם לא הבנתם משהו בסרטון כדאי לגשת לקורס תיאוריה פרקטית השלב הבסיסי כאן באתר.

להרשמה למנוי (מקנה גישה לעוד קורסים רבים אחרים ומפגשי זום עם ערן סולומון להעלאת שאלות) זה כאן.

אז צפו בסרטון ונשמח לראותכם איתנו בעוד לימודי עומק מוסיקליים…