מלודיה – מהי ומה חשיבותה במוסיקה
מלודיה היא מנגינה בלועזית.
מקורה מהמילה היוונית עבור “שירה” או “לשיר”.
שלא כהגדרה הנפוצה בקרב ההמון אין מלודיה רצף צלילים הבאים בזה אחר זה.
אמנם נכון טכנית שאנו לא מדברים על צלילים המושמעים בו זמנית, אלא רק בזה אחר זה – בד”כ ע”י קול או כלי אחד.
ואם הצלילים מושמעים בו זמנית, דבר שקורה המון בעיקר במוסיקה מערבית, הרי אנו יוצאים מעולם המלודיה, ונכנסים לעולם ההרמוניה.
אז החלק של “בזה אחר זה” בהגדרת מנגינה הוא נכון.
אבל המוח האנושי אינו קולט את הגבהים עצמם של הצלילים הבאים בזה אחר זה ומזהה אותם כמנגינה.
מה שהמוח קולט וזוכר כדפוס מנגינתי הוא שינויי הגבהים.
במלים אחרות, המוח קולט יחסים בין צלילים ומתעניין הרבה פחות בגובהם האבסולוטי.
כדי להסביר את הדברים בצורה יותר מדעית אני רוצה להגדיר קודם מה זה “גובה”.
כשאנו מדברים על גובה, מבחינה מוסיקלית אנחנו מדברים על תדירות גלי קול.
כלומר גל קול בתדירות 440Hz ייתן צליל שאנו קוראים לו “לה” (אחד מהם…) ו256Hz יהיה דו (כלשהו).
אבל השמיעה האנושית לרוב מתעניינת בשינויי התדירות ולא בתדירויות עצמם.
כלומר כשאני זוכר את המנגינה של “יונתן הקטן” אינני זוכר דווקא סול-מי-מי/ פה-רה-רה וכו’, כי אם את שינויי המרווחים בין התווים האלה.
אפשר לצפות בהדגמה קטנה כאן:
ממילא אתם יכולים להבין שתוכלו לזהות מנגינה בכל גובה שהוא, בתנאי שתשתמרו על היחסים בין הצלילים.
כלומר אם שמרתי על שינווי הגובה לא משנה אם התחלתי מדו (256 Hz) או מלה (440 Hz) האוזן שלי תזהה את המלודיה כאותה מנגינה.
להזזה מגובה לגובה קוראים “טרנספוזיציה”.
טרנספוזיציה מתאפשרת בדיוק בגלל שהאוזן רגילה לשינויי גובה ולא לגבהים האבסולוטיים.
אגב, מושג שהרבה אנשים מבלבלים עם “טרנספוזיציה” הוא “מודולציה”.
כדי להציל אתכם מן הבלבול יצרתי מאמר מיוחד בנושא.)
רוצים עוד?
רוצים להרחיב עוד את הדעת בנושאי תיאוריה מוסיקלית?
ורוצים להבין איך מוסיקה עובדת?
אתם מוזמנים למועדון “להקשיב ולדעת”.
כאן תמצאו שלל קורסים שכל מי שעוסק במוסיקה – חובב או מקצוען – חייב להתעשר בהם כדי להתקדם.